מבוא
האם קיימת מחלוקת לגיטימית?
כאשר בני החל את סדרת החיסונים השגרתית בגיל חודשיים, לא ידעתי דבר על הסיכונים הכרוכים בכך, אך ספרות המרפאה הכילה סתירה: הסיכויים לתגובה שלילית קשה בעקבות החיסון המשולש (DPT) הינם 1 ל-1750, בעת שסיכוייו למות משעלת הם 1 לכמה מיליון בשנה. כאשר ציינתי עובדה זו בפני הרופא, הוא חלק עלי בכעס והסתער מהחדר ממלמל: "אני צריך לקרוא לפעמים מה הם כותבים שם"... זמן קצר לאחר מכן נודע לי על ילד שנהיה נכה לצמיתות כתוצאה מחיסון, אז החלטתי לחקור את העניין בעצמי. ממצאיי החרידו אותי עד כדי כך שהרגשתי מחויבות לחלוק אותם. לפיכך דו"ח זה.
רשויות הבריאות זוקפות את ירידת המחלות לטובת החיסונים ומבטיחות לנו את בטיחותם ויעילותם. אולם נתונים סטטיסטיים, לימודי רפואה, דו"חות ה- FDA(המנהל המזון והתרופות) ושל ה-CDC (המרכז לבקרת המחלות) וכמו כן מדענים בעלי שם עולמי סותרים באופן ישיר את ההנחות הללו. למעשה, ירידה במחלות מדבקות הקדימה את החיסונים בעשרות שנים. הרופאים מדווחים מדי שנה על אלפי מקרים של תופעות לוואי חמורות בעקבות החיסון, בינהם מאות מקרים של מוות ונכות תמידית. אוכלוסיות מחוסנות לגמרי הוכו במגיפות ועשרות מקרים כרוניים של אי-תפקוד נוירולוגי ואימונולוגי מיוחסים ע"י החוקרים לתוכניות החיסון ההמוני.
ישנם מאות מחקרים רפואיים המתעדים את כשליהם והשפעותיהם השליליות של החיסונים וכן עשרות ספרים שנכתבו על ידי רופאים, מדענים וחוקרים עצמאיים שחושפים ליקויים חמורים בתורת החיסון ויישומיה. למרבה האירוניה, רוב רופאי הילדים וההורים אינם מודעים כלל לממצאים אלה. עם זאת, בשנים האחרונות חלה מגמת שינוי ומספר הולך וגדל של הורים וספקי שירותי בריאות ברחבי העולם מתוודעים לבעיות ומתחילים להטיל ספק בשימוש הרווח בחיסוני חובה.
הפואנטה היא לא לשכנע אף אחד אם לחסן או לא, אלא להצביע במלוא הדחיפות על כמה סיבות טובות למדי מדוע כל אחד צריך לבדוק את העובדות לפני קבלת ההחלטה. בתור הורה חדש הזדעזעתי לגלות שלא קיים שום חוק או קוד אתי מקצועי המחייבים את רופאי הילדים להיות בעלי מודעות מלאה. הזדעזעתי לראות במו עיניי את שכיחות הרופאים הפועלים מתוך הסתמכות על מידע לא מושלם או שגוי.
חרף היותו פתח-דבר קצר בלבד, דו"ח זה מכיל מספיק ראיות כדי להצדיק בדיקה נוספת על ידי כל המעוניין, על מה שאני ממליץ בחום. אתם תיווכחו כי זוהי הדרך היחידה לראייה אובייקטיבית, מפני שהעניין הזה הוא אמוציונלי ביותר.
הזהרה: היזהרו כשאתם מנסים לדון בנושא זה עם רופאי ילדים, רובם שמו את שמם הטוב על הבטיחות והיעילות המשוערות של החיסונים ולכן יהיה להם קשה להכיר בראיות נגד. רופא הילדים הראשון שעמו ניסיתי לחלוק את ממצאיי צעק עלי בכעס כשהעליתי את הנושא בעדינות. לתפיסה מוטעית זו יש שורשים עמוקים מאוד.
מיתוס החיסון מס' 1:
"החיסונים הם בטוחים לגמרי ..."
... האומנם?
ה-FDA מקבל מדי שנה כ-11,000 דיווחים על תגובה שלילית עקב חיסון, כאחוז אחד מהמקרים מסתיים במוות (מעל 112 מקרים). [1] רוב הדוחות הללו נעשים על ידי רופאים ורוב מקרי המוות מיוחסים לחיסון נגד השעלת - המרכיב השני בחיסון המשולש. נתון זה לבדו מדאיג מאוד וזהו רק קצה הקרחון. ה-FDA מעריך כי הרופאים מדווחים רק על כ-10% מהתגובות השליליות, [2] נתון זה נתמך בשני תחקירים שערך מרכז המידע הלאומי על החיסונים (NVIC). לדברי ה-
במקרה של שעלת, מספר מקרי המוות הקשורים בחיסון גדול משמעותית ממספר מקרי המוות הנובעים ממחלה עצמה. לדברי ה-CDC, בשנים האחרונות עמד מספר זה על ממוצע שנתי של 10 מקרים ורק 8 מקרים ב-1993– שנת השיא האחרונה (מחזוריות השעלת היא כל 3-4 שנים. לחיסונים, כמובן, אין שום מחזוריות). במילים פשוטות, החיסון קטלני פי מאות מהמחלה עצמה. לנוכח מקרים רבים בהם אוכלוסיות מחוסנות חלו במחלה (ראה מיתוס מס' 2) ולאור העובדה כי הירידה בתחלואה במאה ה-20 התרחשה לפני הופעתם של חיסוני החובה (שעורי תחלואה בשעלת ירדו ב-79% לפני שהחיסון הוכנס לשימוש; ראה מיתוס מס' 3),המספר העצום של אבדות בנפש עקב החיסון אינו יכול להחשב כהקרבה הכרחית לטובת החברה ללא מחלות.
למרבה הצער, סיפור מקרי המוות הקשורים בחיסון אינו נשלם כאן. מחקרים לאומיים ובינלאומיים הציגו את החיסונים כגורם למוות בעריסה [4,5] (דיאגנוזה כוללנית הניתנת כאשר סיבת המוות אינה ידועה. בארה"ב ההערכות נעות בין 5 עד 10,000 מקרים בשנה.) מחקר אחד מצא כי בארה"ב היקף מקרי המוות בעריסה מגיע לשיאו בין גילאי חודשיים עד ארבעה חודשים, בדיוק כאשר שני החיסונים הראשונים ניתנים לתינוק. [4] מחקר אחר מצא דפוס ברור של קשר הדדי במשך שלושה שבועות לאחר מתן החיסון. מחקר נוסף מצא כי בכל שנה בארה"ב 3,000 ילדים מתים בטווח של 4 ימים מקבלת חיסון. באופן מפתיע, החוקרים לא הזכירו את הקשר בין החיסון למוות בעריסה, בעוד שמחקר אחר הגיע למסקנה כי מחצית ממקרי המוות בעריסה (שזה יוצא כ-5000-2500 מקרים) בארה"ב מדי שנה נגרמים על ידי החיסונים. [4]
היו מחקרים שטענו שלא גילו קשר בין החיסונים למוות בעריסה, עם זאת, רבים מהם הופרכו על ידי מחקר אחר שגילה כי "המבלבלים" הטו את ממצאיהם לטובת החיסונים. [6] האין זה מן הראוי ללכת על הבטוח מבין שניים? הלא כל מתאם מהימן בין החיסונים למוות בעריסה אמור לגרום לניטור רוֹוח וקפדני של מעמד החיסונים בכל המקרים של מוות בעריסה?
באמצע שנות ה-70 יפן העלתה את גיל החיסון מחודשיים לשנתיים והיקף של מקרי המוות בעריסה ירד באופן דרמטי. למרות הכל, הקהילה הרפואית של ארה"ב בחרה בעמדה של התכחשות. חוקרי מקרי מוות מסרבים לבדוק את הסטאטוס החיסוני של קורבנות המוות בעריסה ומשפחות תמימות ממשיכות לשלם את המחיר, ללא מודעות לסכנות וללא זכות של בחירה.
השיעור הנמוך של דיווח על תגובות שליליות מלמד כי מספרם האמיתי עשוי להיות למעלה מ-100,000 בכל שנה. בשל חוסר דיווח מצד הרופאים אף אחד לא יודע מהו האחוז של נכויות קבע, אך הסטטיסטיקה אומרת שהוא גדול פי כמה ממספר מקרי המוות (ראה "עתירות" להלן). חשש זה מחוזק על ידי מחקר שחשף כי 1 מתוך 175 ילדים שקיבלו את החיסון המשולש סבל "מתגובות קשות". [7] דו"ח שהוכן עבור בית משפט ע"י דוקטור שלפיו 1 מתוך 300 חיסונים גרם להתקפים, מחזק גם כן עמדה זו. [8]
באנגליה נרשמה ירידה של מקרי מוות משעלת כאשר שעורי החיסון ירדו מ-80% ל-30% באמצע שנות ה-70. המחקר בנוגע ליעילותו ורעילותו של החיסון נגד שעלת שנערך ע"י אפידמיולוג שבדי ב. טרולפורס ברחבי העולם מצא כי " שעורי התמותה הקשורים בשעלת כיום הם מאוד נמוכים במדינות המתועשות ולא ניכרים הבדלים בין מדינות עם שעורי חיסון גבוהים, נמוכים או אפסיים". הוא גם מצא כי באנגליה, בווילס ובמערב גרמניה מקרי מוות היו רבים יותר דווקא בשנת 1970, כאשר שיעור ההתחסנות היה גבוה יותר מזה של שנת 1980, שבה ירדו שיעורי התמותה. [9]
החיסונים עולים לנו הרבה יותר מאשר רק חייהם ובריאותם של ילדינו. התוכנית הלאומית לפיצוי נפגעי החיסונים מטעם הממשל הפדראלי של ארה"ב (NVICP) שילמה יותר מ-724.4 מיליון דולר בכספם של משלמי המסים להורים שילדיהם נפגעו או מתו כתוצאה מחיסון. ה-NVICP קיבלה מעל 5,000 עתירות מאז 1988, מעל 700 מהן היו על מקרי מוות. זה לא כולל כאלפיים מקרי מוות ופגיעה המחכים להכרעה שעלולה לבוא רק בעוד שנים. [10] בינתיים, חברות התרופות שבו את השוק: החיסונים קיבלו מנדט חוקי בכל 50 המדינות של ארה"ב (עם זאת ניתן להימנע מהם באופן חוקי; ראה מיתוס מס' 9) ואותן החברות נהנות "מחסינות" מפני נשיאה באחריות על נזקים שגורמים מוצריהן. יתרה מזאת, הן מורשות להשתמש בצו איסור פרסום על עניינים המשפטיים הנוגעים לנזקי חיסון ובכך למנוע את חשיפת המידע אודות סכנות החיסון לציבור. הסדרים כאלה אינם אתיים בעליל. מצד אחד הם מחייבים את הציבור האמריקני לשלם על מעשיו של יצרן החיסונים ומצד שני דואגים שאותו ציבור יישאר נבער בנוגע לסכנות של מוצריהם.
מעניין לציין כי חברות ביטוח (מי שעושה חקר חובות הכי טוב) מסרבות לכסות את תופעות הלוואי של חיסונים. הרווחים הם אלה שמכתיבים את עמדותיהן של חברות התרופות והביטוח.
אמת החיסון מס' 1:
"החיסון גורם למספר משמעותי של מקרי מוות ונכות במחיר עצום של אבדות אישיות וכספיות של משפחות ומשלמי המסים."
***
מיתוס החיסון מס '2:
"החיסונים יעילים מאוד ..."
... האומנם?
ספרות רפואית מכילה מספר מפתיע של מחקרים שמתעדים את כשלי החיסון. התפרצויות חצבת, חזרת, אבעבועות שחורות, פוליו ודלקת קרום המוח - כולם התרחשו באוכלוסיות מחוסנות. [11, 12, 13, 14, 15] בשנת 1989 ה- CDC דיווח: "ההתפרצויות [של חצבת] בקרב הילדים בגילאי ביה"ס התרחשו בבתי ספר עם רמות חיסון של יותר מ-98 אחוז. [16] הן התרחשו בכל חלקי הארץ, כולל אזורים שלא דיווחו על חצבת במשך שנים. " [17] ה-CDC אף דיווח על התפרצות חצבת בתוך אוכלוסייה המחוסנת ב-100 אחוז. [18] המחקר שבדק את התופעה הסיק: " הפרדוקס הגלוי הוא בכך שכאשר שיעורי ההתחסנות נגד חצבת מגיעים לרמות גבוהות בתוך האוכלוסייה, הופכת החצבת למחלה של אנשים מחוסנים." [19] מחקר עדכני יותר מצא כי חיסון נגד חצבת "מדכא את מערכת החיסון הטבעית, מה שתורם לרגישות מוגברת למחלות אחרות." [19a] מחקרים אלה מציעים כי חיסון כולל של אוכלוסייה אינו מועיל. דעה זו מודגשת על ידי דוגמאות בהן המגפות הופיעו לאחר חיסון מלא של מדינות שלמות . יפן חוותה גידולים שנתיים באבעבועות שחורות בעקבות הכנסת חיסון חובה בשנת 1872. עד 1892, 29979 איש קיפחו את חייהם כאשר כולם היו מחוסנים. [20] בתחילת המאה ה-20, הפיליפינים חוו את מגיפת האבעבועות השחורות הקשה ביותר בכל הזמנים. הדבר אירע לאחר ש-8 מיליון איש קיבלו 24.5 מיליון מנות של תרכיבים. שעורי התמותה גדלו פי 4 כתוצאה מכך. [21] בשנת 1989, עומן חוותה התפרצות נרחבת של פוליו שישה חודשים לאחר שהאוכלוסייה חוסנה במלואה. [22] בארה"ב בשנת 1986, 90% מתוך 1,300 מקרי שעלת בקנזס התרחשו "במחוסנים כהלכה". [23] בהתפרצות השעלת בשיקגו ב-1993 72% מהחולים היו מחוסנים לגמרי. [24]
אמת החיסון מס' 2:
"ראיות מצביעות על כך שהחיסון אינו אמצעי מהימן למניעת המחלות."
***
מיתוס החיסון מס' 3:
"החיסונים הם הגורם העיקרי לשיעורים נמוכים של חולי בארה"ב היום ..."
האומנם?
לדברי האגודה הבריטית לקידום המדע, מחלות ילדות ירדו ב-90% בתקופה שבין 1850 ל-1940 הודות לשיפור תנאי תברואה והיגיינה, כלומר, הרבה לפני תוכניות חיסון חובה. שעורי תמותה ממחלות מדבקות בארצות הברית ובאנגליה ירדו בהתמדה בממוצע של כ-80% במהלך המאה ה-20 עוד לפני הופעת החיסונים (תמותה מחצבת ירדה מעל 97%). [25] שעור התחלואה בפוליו בבריטניה הגיע לשיאו בשנת 1950 וירד ב-82% עד שנת 1956 שאז הופיע החיסון לראשונה. לכן במקרה הטוב, רק אחוז קטן של הירידה הכללית בתמותה עקב מחלות במאה ה-20 יכול להיזקף לזכות החיסונים. עם זאת, גם חלק קטן זה מוטל בספק משום שלאחר הופעת החיסונים שעורי הירידה לא השתנו בצורה ניכרת. יתרה מזאת, במדינות אירופה שסירבו לחיסונים נגד אבעבועות השחורות ופוליו המגיפות תמו באותה מידה כמו במדינות שנתנו מנדט לחיסון. למעשה, מבצע החיסון נגד אבעבועות שחורות ופוליו הביא תחילה לעלייה משמעותית של הידבקות במחלות הללו. במהלך מבצע החיסון נגד אבעבועות שחורות, מחלות מדבקות אחרות המשיכו לִפחות גם בהיעדר החיסון. באנגליה ובווילס, שעורי ההידבקות באבעבועות שחורות ושעורי ההתחסנות ירדו בעת ובעונה אחת במשך מספר עשורים. [26] לכן לא ניתן לקבוע אם החיסונים הם אלה שתרמו לירידה המתמשכת בשיעורי התמותה ממחלות, או שמא אותם הגורמים אשר הביאו לירידה הראשונית כגון שיפורים בתברואה והיגיינה, שיפורים בהרגלי אכילה, מחזור המחלות הטבעי - הם אלא שפשוט לא הושפעו ע"י תוכניות החיסון. מסקנה זו מחוזקת ע"י הדו"ח האחרון של ארגון הבריאות העולמי אשר קבע כי שיעורי תמותה וחולי במדינות העולם השלישי אינם קשורים בקבלת חיסון או טיפול רפואי, אלא ברמות ההיגיינה והתזונה. [27] הקרדיט הניתן לחיסונים על מצב התחלואה הנוכחי שלנו הוא פשוט מוגזם מאוד, אם לא מוטעה לגמרי.
תומכי החיסונים מציגים נתונים סטטיסטיים של תחלואה אך לא של תמותה בתור הוכחת יעילות החיסון. עם זאת, סטטיסטיקנים יגידו לנו כי סטטיסטיקת התמותה יכולה להיות קנה מידה טוב יותר להערכת התחלואה מאשר סטטיסטיקת התחלואה עצמה, מכיוון שאיכות הדיווח והרישום היא הרבה יותר גבוהה כשמדובר בתמותה. [28] לדוגמא, הסקר האחרון בעיר ניו יורק גילה כי רק 3.2% מרופאי הילדים מדווחים על מקרי חצבת למשרד הבריאות. בשנת 1974, ה-CDC רשם 36 מקרים של חצבת בג'ורג'יה, כאשר מערכת הפיקוח של מדינת ג'ורג'יה ((GSSS דיווחה על 660 מקרים. [29] דוגמאות אלו ממחישות את הכזב של נתוני התחלואה, אולם תומכי החיסון נוטים להסתמך עליהם ללא אבחנה.
אמת החיסון מס' 3:
"מידת ההשפעה של החיסונים על ירידת המחלות המדבקת שהתרחשה לאורך המאה ה-20 אינה ברורה".
***
מיתוס החיסון מס '4:
"החיסון מושתת על תיאוריה ופרקטיקה מבוססות ..."
האומנם ...?
הראיה הקלינית עבור החיסונים היא יכולתם לעודד ייצור נוגדנים אצל המקבל, עובדה זאת אינה שנויה במחלוקת. מה שלא ברור הוא האם ייצור הנוגדנים תורם לחסינות. לדוגמא, הילדים עם חוסר גמה-גלובולין אינם מסוגלים לייצר נוגדנים, אולם הם מחלימים ממחלות מדבקות כמעט באותה מהירות כמו הילדים הרגילים. [31] יתרה מזאת, מחקר שפורסם בשנת 1950 על ידי המועצה הרפואית הבריטית במהלך מגפת דיפטריה הסיק כי אין קשר בין ספירת נוגדנים ומועדות למחלה. החוקרים גילו אנשים חסינים עם ספירות נוגדנים נמוכות ביותר ואנשים חולים עם ספירות גבוהות. [32] התחסנות טבעית היא תופעה מורכבת המערבת מספר רב של איברים ומערכות ודרבון מלאכותי אינו יכול לשחזר במלואו את ייצור הנוגדנים.
מחקרים גם מציינים כי החיסון גורם לנוגדנים להיקשר לאנטיגן מסוים המצוי בתרכיב, מה שגורם לאיבוד יכולתם להגיב לזיהומים אחרים. כך בעצם, העתודות האימונולוגיות שלנו עלולות להצטמצם ולאבד את חוזקן. [33]
מרכיב נוסף בתיאורית החיסון הוא עקרון "חסינות העדר" הקובע כי אם יש מספיק אנשים מחוסנים בקהילה אז כולם יהיו מוגנים. כפי שראינו במיתוס מס '2, יש הרבה מקרים מתועדים שמראים בדיוק את ההפך – אוכלוסיות מחוסנות לגמרי כן מפתחות מחלות. במקרה של חצבת נראה כי זאת תוצאה ישירה של שעורי חיסון גבוהים. [19] האפידמיולוג של מדינת מינסוטה הסיק כי החיסון נגד דלקת קרום המוח ((Hib מגדיל את הסיכון למחלה. מחקרו מצא כי ילדים שקיבלו את החיסון היו מועדים למנינגיטיס פי 5 מהילדים שלא חוסנו.
מחקרים אפידמיולוגים שנבחרו בקפידה מהווים הצדקה נוספת עבור תוכניות החיסון. עם זאת, רבים מהם עשויים שלא להיות מקור לגיטימי שממנו ניתן להסיק על יעילות החיסון. לדוגמא, אם מתוך 100 איש מחוסנים 5 חלו במחלה, יעילות החיסון מוכרזת כ-95%, אבל אם רק 10 מתוך ה-100 נחשפו בפועל למחלה, אז היעילות האמיתית היא 50% בלבד. מכיוון שאף אחד לא יחשוף אוכלוסייה שלמה באופן ישיר למחלה, אפילו אם חוסנה במלואה, נתוני יעילות החיסון עשויים שלא לשקף את היעילות האמיתית.
עניין מדאיג נוסף בפרקטיקת החיסונים הוא זה שהגיל אינו נלקח בחשבון. תינוק בגיל חודשיים שמשקלו פחות מ-4 קילוגרמים מקבל מינון זהה לזה של ילד בן 5 ששוקל 18 קילוגרם. פעוטות שמערכת החיסון שלהם עדיין אינה מפותחת עשויים לקבל מינון גדול פי 5 (יחסית למשקל הגוף) מהילדים הגדולים. יתר על כן, בדיקות אקראיות מצאו כי כמות המינון נעה מ-50 עד 300 אחוז ממה שמצוין בתווית. בקרת איכות של היצרן מאפשרת ככל הנראה מרווח טעות גדול למדי. "המינונים החמים" הם מינוני החיסון בעלי שיעורי תמותה ונכות גבוהים במיוחד אשר זוהו שוב ושוב על ידי ה-
לבסוף, תורת החיסון מניחה שכל המקבלים מבלי להתחשב בגזע, תרבות, תזונה, מיקום גיאוגרפי או כל סוג אחר של נסיבות, יגיבו באופן דומה. סברה זו לא הופרכה בצורה יותר דרמטית מאשר ע"י המקרה שאירע לפני מספר שנים בחלקה הצפוני של אוסטרליה כאשר מבצע חיסון מתקדם הסתיים בתמותת התינוקות בקרב האבוריג'נים בשיעור מזעזע של 50% . [34] החוקר א. קאלוקרינוס MD גילה כי דיאטת הג'אנק פוד החסרת וויטמין C של האבוריג'נים (שנכפתה עליהם על ידי החברה הלבנה) הייתה הגורם המכריע (מחקרים כבר הוכיחו כי החיסון מרוקן את מאגרי ויטמין C. ילדים בשוֹק או בהתמוטטות מתאוששים לעתים קרובות בתוך דקות ספורות לאחר קבלת זריקה עם ויטמין C). הוא ראה נס בכך שכה רבים הצליחו לשרוד. בכל אופן, יש לתהות על גורלם של הניצולים, הרי אם חצי מהם מתו, קרוב לוודאי כי החצי השני אף הוא לא יצא ללא פגע.
לא פחות מטריד היה המחקר האחרון של "ניו אינגלנד ז'ורנל אוף מדיסין" אשר חשף כי מספר ניכר של ילדים ברומניה נדבק בפוליו כתוצאה מחיסון. אירוע כזה הינו נדיר יחסית עבור המדינות המפותחות. נמצאו קשרים עם הזרקת האנטיביוטיקה: זריקה אחת בתוך חודש ימים ממועד החיסון העלתה את הסיכון של פוליו פי 8, 2 עד 9 זריקות העלו את הסיכון פי 27 ו-10 או יותר זריקות העלו את הסיכון פי 182 ["וושינגטון פוסט", פברואר 22, 1995].
אילו עוד גורמים שלא הובאו בחשבון בתיאוריית החיסון יצוצו לפתע על פני השטח כדי לגלות השלכות שלא נצפו או הוחמצו? אנחנו לא נבין את היקף הסכנה במלואו עד שהחוקרים לא יתחילו להתייחס לעניין בכובד ראש. בינתיים, אוכלוסיות של מדינות שלמות מוצאות את עצמן מהמרות ללא כוונה במשחק שרבים היו מוותרים עליו לוּ היו מקבלים את "הכללים" מראש.
אמת החיסון מס' 4:
" הנחות רבות עליהם מושתת תורת החיסון הוכחו ככוזבות תוך כדי יישומן."
מיתוס החיסון מס' 5:
"מחלות הילדות הן מסוכנות ביותר ..."
האומנם?
מרבית מחלות הילדות המדבקות מסתיימות ללא השלכות חמורות בעולם המודרני של ימינו. אפילו הסטטיסטיקה השמרנית של ה-CDC עבור שעלת במהלך 1992-94 מצביעה על שיעורי החלמה של 99.8%. למעשה, כאשר מאות מקרי שעלת התרחשו באוהיו ושיקגו בהתפרצות הסתיו 1993, המומחה למחלות מדבקות מבית החולים לילדים סינסינטי אמר: "המחלה הייתה מאוד מתונה, אף אחד לא מת ואף אחד לא נזקק לטפול נמרץ. "
ברוב המכריע של המקרים, מחלות הילדות המדבקות הן שפירות והתפתחותן מוגבלת. ביכולתן להקנות חסינות לאורך כל החיים, בעוד שחסינות מהתרכיבים היא זמנית בלבד. אדרבא, אופיה הזמני עלול ליצור מצב מסוכן הרבה יותר בעתיד. כך למשל, תווך היעילות המוערך של החיסון החדש נגד אבעבועות רוח הוא כ-6 - 10 שנים. בהנחה שהחיסון אכן יעיל הוא רק דוחה את פגיעות הילד עד לגיל הבגרות, כאשר סכנת המוות מפני המחלה היא גדולה פי 20.
כמחצית ממקרי החצבת בהתעוררות של סוף שנות השמונים התרחשו בקרב בני נוער ומבוגרים שרובם חוסנו בילדותם. [35] זריקות הדחף המומלצות עשויות לספק הגנה לתקופה שאינה עולה על 6 חודשים. [36] יתרה מזאת, מספר אנשי מקצוע בתחום הבריאות מודאגים שהווירוס המצוי בחיסון נגד אבעבועות רוח עשוי "להופיע מחדש בשלב מאוחר יותר בחיים בצורה של שלבקת חוגרת (הרפס) או להתבטא בהפרעות נוספות של מערכת החיסון." [37] ד"ר א. לאבין ממחלקת רפואת הילדים במרכז הרפואי סנט לוק של קליבלנד שבאוהיו, התנגד בתוקף לרישוי של החיסון החדש, "עד שלא נלמד את כל הסיכונים הקשורים בהזרקת
לא רק שרוב המחלות המדבקות הן מסוכנות לעתים רחוקות בלבד, הן למעשה יכולות לשחק תפקיד מכריע בהתפתחות של מערכת חיסון בריאה וחזקה. למי שמעולם לא חלה בחצבת יש יותר סיכויים לחלות במחלות עור מסוימות, מחלות עצם וסחוס ניווניות וגידולים מסוימים. היעדר מחלת החזרת קשור לסיכון גבוה יותר של סרטן השחלות.
אמת החיסון מס' 5:
"סכנות מחלות הילדות הינן מוגזמות למדי על מנת להפחיד את ההורים כדי שיצייתו להליך מפוקפק אך רווחי".
מיתוס החיסון מס' 6:
"פוליו הוא דוגמא מצוינת להצלחת החיסונים ..."
האומנם?
6 מדינות בניו אינגלנד דיווחו על עליות במחלת הפוליו שנה לאחר שתרכיב סאלק הוכנס לשימוש. העליות נעו בין יותר מ-200 אחוז בוורמונט ועד מספר מדהים של 642% במסצ'וסטס. בשנת 1959, 77.5% מהמשותקים במסצ'וסטס קיבלו 3 מנות של IPV (חיסון פוליו מוזרק). במהלך דיוני הקונגרס האמריקאי ב-1962, ד"ר ברנרד גרינברג, ראש החוג לביאוסטטיסטיקה של אוניברסיטת צפון קרוליינה למדעי בריאות העיד כי לא רק שהגידול המשמעותי במקרי פוליו חל לאחר הכנסת חיסון החובה (גידול של 50% מ-1957 עד 1958, גידול של 80% מ- 1958 עד 1959), אלא גם כי שירותי בריאות הטו את הסטטיסטיקה על מנת ליצור רושם הפוך. [39]
לדבריה של מחברת-חוקרת ד"ר ויירה שייבנר 90% ממקרי הפוליו הוצאו מהסטטיסטיקה באמצעות הגדרה מחדש של המחלה ע"י מערכת הבריאות עם הופעת החיסון נגד פוליו. למעשה, תרכיב סאלק המשיך לגרום לשיתוקי פוליו במדינות שונות בעוד שאפידמיות הנגרמות ע"י הווירוס הפראי חלפו מן העולם. (לדוגמא, בארה"ב מדי שנה מדווחים אלפי מקרים של מנינגיטיס ויראלי ולא זיהומי. טרם הופעתו של תרכיב סאלק מקרים אלה היו מאובחנים בצורה שגרתית כפוליו; מספר המקרים הנדרש להכרזת אפידמיה הועלה מ-20 ל-35, ומשך הסימפטומים הנדרש לכלילה בסטטיסטיקת מקרי השיתוק שונה מ-24 שעות ל-60 יום. אין זה פלא כי פוליו ירד באופן כה דרמתי לאחר הופעת החיסונים, לפחות על הנייר.) בשנת 1985, ה-CDC דיווח כי 87% ממקרי הפוליו בארה"ב בין השנים 1973-1983 נגרמו על ידי החיסון ומאוחר יותר הכריז כי כל המקרים מאז, מלבד כמה מקרים בודדים של מחלה מיובאת, נגרמו ע"י החיסון ושרוב המקרים התרחשו באנשים מחוסנים.
יונה סאלק, מפתח החיסון נגד פוליו, העיד בפני ועדת משנה של הסנאט כי כמעט כל ההתפרצויות של פוליו מאז 1961 נגרמו על ידי החיסון. בקבוצת דיון בנושא החיסונים נגד פוליו בחסותם של המכון לרפואה והמרכז לבקרה ומניעת המחלות, ד"ר שמואל כץ מאוניברסיטת דיוק העלה לדיון את המספר השנתי הצפוי של 8-10 מקרי VAPP (פוליו שיתוקי הקשור בחיסון) באנשים שנטלו את החיסון דרך הפה, ואת ההעדר של פוליו מחצי הכדור המערבי במשך 4 שנים האחרונות. ג'סיקה שיר ממרכז הלאומי לשיקום חולים וחקר בוושינגטון הבירה, הצביעה כי רוב ההורים אינם מודעים כי מתן החיסון נגד פוליו במדינה זו כרוך "במספר קטן של קורבנות אדם מדי שנה". לסתירות הללו מתווספים השיעור הנמוך של דיווחים על תגובות שליליות וניסיון ה-NVIC בנוגע לאישור ותיקון של אבחונים שגויים לתגובות החיסוניות. נתונים אלה מציעים כי מספר קורבנות ה-VAPP בפועל עלול להיות גבוה בהרבה מהמספר שהוצג על ידי ה-CDC.
אמת החיסון מס' 6:
"החיסונים גרמו לעליות ניכרות במקרי מחלת הפוליו לאחר שנים של ירידה מתמשכת ובמקרים רבים הם הגורם היחיד לפוליו בארה"ב היום."
מיתוס החיסון מס' 7:
"לילד שלי לא היו שום תופעות לוואי לטווח קצר בעקבות החיסון, לכן אין סיבה לדאגה ..."
... האומנם?
רשימת תופעות הלוואי לטווח ארוך של החיסונים כוללת מחלות אימונולוגיות כרוניות והפרעות נוירולוגיות כגון אוטיזם, היפראקטיביות, הפרעת קשב וריכוז, דיסלקציה, אלרגיות, סרטן ושאר התופעות שמרביתן בקושי התקיימו לפני 30 שנה, בתקופה שלפני החיסון ההמוני. רכיבי החיסון כוללים קרצינוגנים ידועים כגון תימרוסל, אלומיניום פוספט ופורמַלדֶהיד (מרכז המידע לרעלים באוסטרליה טוען כי לא קיימת כמות בטוחה של פורמלדהיד שאפשר להזריק לתוך גוף האדם).
היסטוריון רפואי, חוקר ומחבר - האריס קולטר .Ph.D הסביר כי מחקרו המקיף חשף את חיסוני הילדות "... כגורמים לדלקת המוח בדרגה נמוכה בתינוקות בקנה מידה גדול הרבה יותר ממה שרשויות בריאות הציבור היו מוכנות להודות – כ-15-20% מכלל הילדים." הוא מציין כי תוצאות דלקת המוח [דלקת המוח היא תופעת לוואי מוכרת של החיסון]: אוטיזם, לקויות למידה, נזק מוחי מינימאלי ולא כל כך מינימאלי, התקפים, מחלת הנפילה, הפרעות שינה או אכילה, הפרעות מין, אסטמה, מוות בעריסה, סוכרת, השמנת יתר ואלימות אימפולסיבית הם בדיוק ההפרעות אשר מכים היום בחברה המודרנית. רוב התופעות הללו היו נדירות יחסית בעבר, אך ככל שתוכניות חיסון הילדים התפשטו הן נהיו שכיחות יותר ויותר. קולטר גם מציין כי "... הטוקסואיד של שעלת משמש ליצירת דלקת המוח אצל חיות מעבדה."
מחקר גרמני מצא מתאמים בין החיסונים לבין 22 מצבים נוירולוגיים לרבות הפרעת קשב וריכוז ואפילפסיה. הבעיה היא שהאלמנטים הנגיפיים בתרכיבים יכולים להישאר בגוף האדם במשך שנים ולעבור מוטציות עם השלכות שאינן ידועות. מיליוני ילדים משתתפים בניסוי גולמי עצום ואין שום מאמץ אמיתי מאורגן מצד הקהילה הרפואית לעקוב אחר תופעות לוואי או לברר את ההשלכות ארוכות הטווח.
אמת החיסון מס' 7:
"ישנה התעלמות מוחלטת מתופעות לוואי לטווח ארוך של החיסונים למרות הקשר הישיר עם מספר רב של מצבים כרוניים."
מיתוס החיסון מס' 8:
"החיסונים הם הדרך היחידה למניעת המחלות ..."
... האומנם?
רוב ההורים מרגישים מחויבות לעשות פעולה כלשהי שתמנע מחלות מילדיהם. אומנם שום שיטה אינה מספקת עירבון מוחלט של 100%, קיים מגוון רחב של חלופות. מבחינה היסטורית, הומיאופתיה הייתה יעילה יותר בטיפול ומניעת המחלות מאשר הרפואה האלופתית השולטת. בהתפרצות הכולרה ב-1849 בארה"ב, שעורי תמותה ברפואה אלופתית היו 48-60%, בעוד שבבתי החולים ההומיאופתיים נרשם שעור תמותה של 3% בלבד. [40] הנתונים הסטטיסטיים של היום לגבי כולרה הינם זהים למדי. [41l מחקרים אפידמיולוגים אחרונים מראים כי יכולת התרופות ההומיאופתיות למנוע מחלה היא זהה לחיסונים הרגילים או אף עולה עליהם. ישנם דיווחים על אוכלוסיות אשר קיבלו טיפול הומיאופתי אחרי שנחשפו למחלה בשיעור הצלחה של 100% - אף אחד מהמטופלים לא נדבק במחלה. [42]
ישנן ערכות הומיאופתיות למניעת מחלות. [43] ניתן ליטול תרופות הומיאופתיות רק בעת הסיכון המוגבר כגון התפרצות, נדידה וכו '. תרופות הומיאופתיות הוכחו כיעילות ביותר במקרים כאלה. מכיוון שבתרופות אלה אין רכיבים רעילים, אין להם תופעות לוואי. בנוסף, הומיאופתיה הייתה יעילה בריפוי של חלק מהנכויות שנגרמו על ידי החיסונים לרבות מצבים כרוניים רבים - התחום שהרפואה האלופתית לא הצליחה בו כל כך.
אמת החיסון מס' 8:
"חלופות בטוחות ויעילות לחיסונים היו זמינות במשך עשרות שנים, אך הודחקו על ידי הממסד הרפואי."
מיתוס החיסון מס' 9:
"חובת החיסון היא קבועה בחוק ולכן אין להימנע מכך ..."
... האומנם?
קבלת החיסונים בארה"ב היא בגדר חובה, עם זאת יש שלוש דרכים לקבל פטור:
1) פטור רפואי: כל 50 המדינות בארה"ב מאפשרות קבלת פטור רפואי. בחלק מהמדינות, בנוסף לרופא קונבנציונלי גם כירופרקט או נטורופת מורשה יכולים להנפיק פטור רפואי. בכל מקרה, אין הרבה רופאי ילדים שמחפשים סממנים לסיכון מוגבר לפני מתן החיסון, לכן ההורים מוזמנים לחקור את העניין בעצמם. אפילפסיה, אלרגיות קשות, תגובות שליליות קודמות אצל האחים - אלה רק כמה דוגמאות מתוך מספר רב של תנאים בהיסטוריה המשפחתית של הילד אשר עשויים להגדיל את הסיכוי לתגובה שלילית ועל כן לתת זכות לקבלת פטור רפואי.
2) פטור דתי: כמעט כל המדינות מאפשרות פטור על רקע דתי. יכול להיות שבהתאם לחוקה של מדינה מסוימת תידרש חברות בארגון דתי ממוסד.
3) פטור על רקע פילוסופי או אישי: מספר הולך וגדל של מדינות מאפשר קבלת פטור על רקע פילוסופי או אישי מתוך הכרה במחלוקת ו/או הפרת חופש הפרט הנובעות מחוקי החיסון.
בדרך כלל, לא ניתן למנוע מהילדים בעלי הפטור לפקוד בתי ספר ומכללות, חוץ מאשר במקרים של התפרצות מקומית. מומלץ ליצור קשר עם נציגי בית הספר המקומי על מנת לברר את אופן התנהלותם בעניין הפטורים.
אמת החיסון מס' 9:
"פטור חוקי מחיסונים הינו בר השגה עבור רוב (אך לא כלל) אזרחי ארה"ב"
מיתוס החיסון מס' 10:
"רשויות בריאות הציבור שמות את בריאותינו מעל הכול ..."
... האומנם?
היסטורית החיסונים מלאה בדוגמאות מתועדות של רמאות המנסה ליצור רושם כי החיסונים הם אלה שניצחו את המחלות. למעשה, לא פעם ולא פעמיים, עיכבו החיסונים את ירידת המחלות ואף גרמו לעלייתן. מחלקת הבריאות של אנגליה הודתה שהמצב החיסוני של האדם השפיע על דיאגנוזה הניתנת למחלותיו: מחלות של חולים מחוסנים קיבלו דיאגנוזה שונה. רשומות בתי החולים ותעודות פטירה זויפו. כיום, רופאים רבים אינם ששים לאבחן מחלות בילדים מחוסנים, וכך "המיתוס" על הצלחת החיסונים נמשך.
ניגוד אינטרסים הוא הנורמה בתעשית החיסונים. יושבי ראש וחברי הוועדה המייעצת בענייני החיסון של ה-FDA וה-CDC מחזיקים במניות של חברות התרופות המייצרות את החיסונים.
בהצהרתו לקונגרס באוקטובר 1999, מפתח שיטות חיסון ומייסד החברה "קלאסן אימונותרפיה" בארט קלאסן MD, MBA אמר: "זה ברור כי מדיניות הממשלה לגבי החיסונים מוּנעת על ידי שיקולים פוליטיים ולא על ידי המדע. אני יכול לתת אין ספור דוגמאות שבהן עובדי מערכת בריאות הציבור של ארה"ב מתנהגים כמו קציני תעמולה התומכים באג'נדות פוליטיות על מנת לקדם את הקריירה של עצמם. במקרה אחד, עובדי ממשלה זרה שעבדו בקשר הדוק עם מערכת בריאות הציבור של ארה"ב וגם מומנו על ידה מסרו מידע כוזב לעיתון רפואי מרכזי. המידע המקורי התריע מפני סכנות החיסון אולם המידע הכוזב שנמסר ציין שאין סיכון."
בצרפת, 15,000 אזרחים תבעו את הממשלה עקב תופעות לוואי חמורות שנגרמו ע"י החיסון נגד הפטיטיס B. פקידי מערכת הבריאות מרצים עונשי מאסר בפועל מכיוון שלא פעלו על פי חוק כדי להבטיח את בטיחות התרכיב. החיסון נגד הפטיטיס B לגילאי בה"ס הוסר. אנשי צבא ארה"ב עשויים להיות במצב אף גרוע יותר: "... ארבעה מכתבים מאת ה-FDA חושפים כי החיסון נגד אנתראקס אושר לשיווק מבלי שהיצרן ביצע אף ניסוי קליני מבוקר אחד." ניסויים קליניים הם כמובן הכרחיים מאוד כדי לקבוע את רמת הבטיחות והיעילות של כל מוצר תרופתי. אנשי צבא תמיד היו וממשיכים להיות מושא הניסויים הבלתי מוסריים.
אמת החיסון מס' 10:
"פקידי מערכת הבריאות רבים אשר קובעים את מדיניות החיסון נהנים מרווחים משמעותיים בעקבות החלטותיהם."
סיכום
בעיתון מדיקל פוסט מחודש דצמבר 1994 המחבר הקנדי של הרב מכר "מאפיה רפואית," גיליין לנקטוט MD אמר, "הרשויות הרפואיות ממשיכות לשקר. כל הזמן הזה התרכיבים היו אסון עבור מערכת החיסון. למעשה, הם גרמו לחולי רב. אנחנו בעצם משנים את הקוד הגנטי שלנו על ידי החיסון ... 10 שנים מעכשיו אנחנו נדע כי הפשע הגדול ביותר נגד האנושות היה החיסון." לאחר מחקר מקיף של ספרות רפואית על החיסונים, ד"ר ויירה שייבנר הסיקה כי "אין שום ראיה לכך שיש ביכולתם של החיסונים למנוע מחלות, להפך, יש שפע של ראיות כי הם גורמים לתופעות לוואי חמורות ". ג'ון קלאסן MD, MBA ,אמר, "הנתונים שברשותי מוכיחים כי המחקרים התומכים בחיסונים הם כל כך לקויים, שלא ניתן לומר אם החיסון מביא תועלת למישהו בפרט או לחברה בכלל. תשובה לשאלה זו יכולה להתקבל רק במחקרים הולמים, אשר מעולם לא נעשו. המחקרים הקודמים לוקים בכך שלא נעשה שום מעקב לטווח ארוך ולא הייתה התייחסות לרעלנות כרונית. האגודה האמריקאית למיקרוביולוגיה קידמה את מחקרי ... ובכך הכירה בצורך של מחקר הולם. " אולי עמדות אלה ייראו קיצוניות מדי לחלק מאנשים, אך אין הן חסרות שחר. ההתכחשות המתמשכת לראיות נגד החיסונים רק מנציחה את "המיתוסים" ואת השלכותיהם השליליות על ילדינו ועל החברה. עף על פי שיש הצדקה מובהקת לחקירה מדעית מקיפה ואגרסיבית, תוכניות החיסון ממשיכות להתרחב בהיעדר חקירה שכזאת. רווחי היצרן מובטחים בזמן שהנשיאה באחריות על ההשפעות השליליות נעדרת באופן בולט. זה עצוב במיוחד לנוכח זמינותן של חלופות יעילות ובטוחות.
בינתיים, המירוץ ממשיך. לדברי ה-
עם זאת, לא צריך להטיל את האחריות כולה על רופאים אינדיבידואלים. בתור סטודנטים לרפואה לא הייתה להם סיבה לפקפק במידע שמלמדים אותם (מה שלא מתייחס למידע המוצג כאן). למרבה האירוניה, הרפואה זה תחום שדורש קונפורמיות ולכן אין הרבה סובלנות לדעות המנוגדות את הסטאטוס קוו. הרופאים אינם יכולים להזהיר אתכם מפני מה שהם עצמם לא יודעים. מהרגע שהתחילו את דרכם בתור רופאים לו נותר להם זמן רב להשכלה נוספת, וכך, במובן מסוים, הם הפכו לשבויי המערכת המרתיעה מפני רכישת מידע וגיבוש דעה באופן עצמאי. המעטים שמעיזים לפקפק במוסכמות מוצאים את עצמם מנודים כשהם עדיין מחויבים מבחינה משפטית לדבוק בדרישות המערכת.
לא משנה מהי החלטתך האישית לגבי החיסונים, היא חייבת להיעשות מתוך ידיעה, כי יש לך את הזכות והאחריות לכך. זוהי סוגייה קשה, אך יותר מדי מונח על כף המאזניים בכדי להצדיק את הזמן והמאמץ.
אין להחליט לגבי החיסונים על סמך דו"ח זה בלבד!
תחקרו בעצמכם!
מקורות מידע:
(1) National Technical Information Service, Springfield, VA 22161, 703-487-4650, 703-487-4600.
(2) Reported by KM Severyn,R.Ph.,Ph.D. in the Dayton Daily News, May 28, 1993. (Ohio Parents for Vaccine Safety, 251 Ridgeway Dr., Dayton, OH 45459)
(3) National Vaccine Information Center (NVIC), 512 Maple Ave. W. #206, Vienna, VA 22180, 703-938-0342; "Investigative Report on the Vaccine Adverse Event Reporting System."
(4) Viera Scheibner, Ph.D., Vaccination: 100 Years of Orthodox Research Shows that Vaccines Represent a Medical Assault on the Immune System.
(5) W.C. Torch, "Diptheria-pertussis-tetanus (DPT) immunization: A potential cause of the sudden infant death syndrome (SIDS)," (Amer. Adacemy of Neurology, 34th Annual Meeting, Apr 25 - May 1, 1982), Neurology 32(4), pt. 2.
(6) Confounding in studies of adverse reactions to vaccines [see comments]. Fine PE, Chen RT, REVIEW
ARTICLE: 38 REFS. Comment in: Am J Epidemiol 1994 Jan 15;139(2):229-30. Division of Immunization, Centers for Disease Control, Atlanta, GA 30333.
(7) Nature and Rates of Adverse Reactions Associated with DTP and DT Immunizations in Infants and Children" (Pediatrics, Nov. 1981, Vol. 68, No. 5)
(8) The Fresno Bee, Community Relations, 1626 E. Street, Fresno, CA 93786, DPT Report, December 5, 1984.
(9) Trollfors B, Rabo, E. 1981. Whooping cough in adults. British Medical Journal (September 12), 696-97.
(10) National Vaccine Injury Compensation Program (NVICP), Health Resources and Services Administration,
Parklawn Building, Room 7-90, 5600 Fishers Lane, Rockville, MD 20857, 800-338-2382.
(11) Measles vaccine failures: lack of sustained measles specific immunoglobulin G responses in revaccinated adolescents and young adults. Department of Pediatrics, Georgetown University Medical Center, Washington, DC 20007. Pediatric Infectious Disease Journal. 13(1):34-8, 1994 Jan.
(12) Measles outbreak in 31 schools: risk factors for vaccine failure and evaluation of a selective revaccination strategy. Department of Preventive Medicine and Biostatistics, University of Toronto, Ont. Canadian Medical Association Journal. 150(7):1093-8, 1994 Apr 1.
(13) Haemophilus b disease after vaccination with Haemophilus b polysaccharide or conjugate vaccine. Institution Division of Bacterial Products, Center for Biologics Evaluation and Research, Food and Drug Administration, Bethesda, Md 20892. American Journal of Diseases of Children. 145(12):1379-82, 1991 Dec.
(14) Sustained transmission of mumps in a highly vaccinated population: assessment of primary vaccine failure and waning vaccine-induced immunity. Division of Field Epidemiology, Centers for Disease Control and Prevention, Atlanta, Georgia. Journal of Infectious Diseases. 169(1):77-82, 1994 Jan. 1.
(15) Secondary measles vaccine failure in healthcare workers exposed to infected patients. Department of Pediatrics, Children's Hospital of Philadelphia, PA 19104. Infection Control & Hospital Epidemiology. 14(2):81-6, 1993 Feb.
(16) MMWR, 38 (8-9), 12/29/89).
(17) MMWR (Morbidity and Mortality Weekly Report) "Measles." 989; 38:329-330.
(18) Morbidity and Mortality Weekly Report (MMWR). 33(24), 6/22/84.
(19) Failure to reach the goal of measles elimination. Apparent paradox of measles infections in immunized persons. Review article: 50 REFS. Dept. of Internal Medicine, Mayo Vaccine Research Group, Mayo Clinic and Foundation, Rochester, MN. Archives of Internal Medicine. 154(16):1815-20, 1994 Aug 22.
(19a) Clinical Immunology and Immunopathology, May 1996; 79(2): 163-170.
(20) Trevor Gunn, Mass Immunization, A Point in Question, p 15 (E.D. Hume, Pasteur Exposed-The False
Foundations of Modern Medicine, Bookreal, Australia, 1989.)
(21) Physician William Howard Hay's address of June 25, 1937; printed in the Congressional Record.
(22) Outbreak of paralytic poliomyelitis in Oman; evidence for widespread transmission among fully vaccinated children Lancet vol 338: Sept 21, 1991; 715-720.
(23) Neil Miller, Vaccines: Are They Safe and Effective? p 33.
(24) Chicago Dept. of Health.
(25) See Note 23 pp 18-40.
(26) See Note 23 pp 45,46 [NVIC News, April 92, p12].
(27) S. Curtis, A Handbook of Homeopathic Alternatives to Immunization.
(28) Darrell Huff, How to Lie With Statistics, p 84.
(29) quoted from the internet, credited to Keith Block, M.D., a family physician from Evanston, Illinois, who has spent years collecting data in the medical literature on immunizations.
(30) See Note 20, p 15.
(31) See Note 20 p 21.
(32) See Note 20, p 21 (British Medical Council Publication 272, May 1950)
(33) See Note 20, p 21; also Note 23 p 47 (Buttram, MD, Hoffman, Mothering Magazine, Winter 1985 p 30;
Kalokerinos and Dettman, MDs, "The Dangers of Immunization," Biological Research Inst. [Australia], 1979, p 49).
(34) Archie Kalolerinos, MD, Every Second Child, Keats Publishing, Inc. 1981
(35) Reported by KM Severyn,R.Ph,Ph.D. in the Dayton Daily News, June 3, 1995.
(36) Vaccine Information and Awareness, "Measles and Antibody Titre Levels," from Vaccine Weekly, January 1996.
(37) NVIC Press Release, "Consumer Group Warns use of New Chicken Pox Vaccine in all Healthy Children May Cause More Serious Disease".
(38) See note 35 (quoted from The Lancet)
(39) Hearings before the Committee on Interstate and Foreign Commerce, House of Representatives, 87th Congress, Second Session on H.R. 10541, May 1962, p.94.
(40) Ullman, Discovering Homeopathy, p 42 (Thomas L. Bradford, Logic Figures, p68, 113-146; Coulter, Divided Legacy, Vol 3, p268).
(41) See Note 27.
(42) See Note 27.
(43) Golden, Isaac, Vaccination? A Review of Risks and Alternatives.
